אסטוריה ליאוני

שלום לכם, שמי אסטוריה ליאוני, אמא לשלושה, מפתחת שיטת CMT. 

נעים לי מאוד,

בעת הזאת אני בהחלט יכולה לומר כי אני חיה את חיי בהגשמה ובשליחות עצומה הממלאת אותי באושר רב.  אך לא תמיד היה כך, כילדה גדלתי אל מציאות מורכבת בבית בעל מאפיינים אלימים. עיני הילדה שלי נחשפו לסיטואציות אשר ילדים רכים אינם אמורים להחשף אליהם ואשר הותירו חותמם לשנים. בהיותי בת 16 בלבד, חשתי חזקה דיה לצאת אל הלא ידוע. בעת ההיא כל דבר היה נראה אלטרנטיבה עדיפה, גם הלא ידוע.  קמתי באישון הליל לחיבוקה החם ודמעותיה של אימי ועזבתי את הבית. כל רכושי היה מעט בגדים דחוסים בתיק גב ותפוח ירוק.  לא פחדתי מהחושך , ידעתי כי אני מוקפת באור. הייתה בי רוח חזקה ונחישות לנצח את החיים עם ועל אף הקלפים שקיבלתי. ידעתי בליבי כי הבריאה כולה מלווה אותי ברגע הזה. אני שמורה. אלוהים איתי.

היות והגעתי ממקום בו כדי לשרוד היה עלי להתמחות באומנות השקיפות… להפוך לרהיט, כסא, שולחן אנושי- דומם, שקט ואינו נראה, כדי לצדק את קיומי, היה עלי  לבלוט ולהצטיין בכל מה שעשיתי. הייתי רעבה להצלחה ולהוכחה שאני ראויה לה. באופן טבעי בחרתי במוסיקה ובתיאטרון, ליתר דיוק הם בחרו בי. נראה היה כי המוסיקה בקעה מתוכי כנחשולים טונאלים רוטטים שריגשו לבבות והיכולת לשחק ולהביע על במה הייתה אך טבעית לי. 

על הבמה, כאשר תאורת הפולוספוט היחיד מכוון אלי, לראשונה הייתי מוארת. ניראת, זורחת, קורנת. עד מהרה התגלתי ככשרון מנצנץ. זוכרת איך כתבתי לעצמי מונולוג והעזתי ללכת לאודישן הרשמי הראשון שלי. התקבלתי לתאטרון צה״ל מתוך 9000 מועמדים ולאחר מכן לבית הספר למשחק בית צבי, שם קטפתי 12 מלגות הצטיינות. משם הדרך הייתה קצרה לתיאטרון ״הבימה״ שם הופעתי בתפקידים מרכזיים, ״בית האופרה הישראלית״, ניו יורק ולונדון ואף הוצאתי שני אלבומים אשר זכו לחשיפה, אחד מהם בפורטוגל.

חיי השתנו באחת כאשר בגיל 34 בעת שרותי כדיפלומטית בשגרירות ישראל בליסבון, יחד עם בעלי דאז, מוקפת בשלושת ילדיי האהובים, פגשתי בשאמאן (מרפא) ספרדי|אינדיאני על סיפונה של יאכטה על נהר הטאז׳ו.

כמה חודשים קודם לכן, במקביל להוצאת אלבומי המוסיקלי השני בפורטוגל.  בשיא ההצלחה, נקלעתי למשבר זהות מטלטל. הילדה שבתוכי הגיחה מהמחשכים ולא הסכימה שאתעלם יותר מקיומה. היא דרשה ובצדק, התייחסות נאותה לסיפור ממנו באתי. לטראומות, לכאב, לפחד ולפצעים.  לצד החשיפה בתקשורת הפורטוגזית, הייתי מרוקנת. עצובה וחלולה. 

חיפשתי בליבי את הנוסחה לתיקון זיכרונות שבורים.

באותו הבוקר על היאכטה פגשתי נשמה עתיקה, טובה ועמוקה. שהכרתי לא מכאן. השאמאן ברונו הביט לי עמוק בעינים והודיע לי בהתרגשות  ״…את מוכנה!  זה הולך להיות חזק, אבל את מוכנה…! ״ 

מוכנה למה? שאלתי אותו… הוא שתק ופנה אל תוף אינדיאני גדול. התשובה כמובן,  לא איחרה להגיע. 

 למחרת, במהלכו של סשן ריפוי עמו בקליניקה המשקיפה על כל ליסבון היפיפיה, חוויתי חוויה שאיני יודעת לתאר במילים, הכוללת יציאה מהגוף הפיזי וקידוד סיבי מידעי אור, חוויה אשר הביאה אותי להתעוררות רוחנית חזקה ולאחר מכן להארה אשר טלטלה ושינתה את חיי. 

3 חודשים לא ממש ישנתי לאחר מכן, נכנסו לתוכי וממני מידעים עמוקים וברורים, אודות הבריאה בה אנו חיים ומתקיימים, ייעודי ומסע שליחותי החדש. ברגע זה החלטתי לעזוב את הבמה, המוסיקה והשירה ולהתמסר למשהו שגדול ממני בהרבה. הבנתי שאני אמורה להעביר ידע. לגעת בלבבות ולסייע לאנשים לעבור שכתוב מחודש של הסיפור שלהם באמצעות עריכה של זכרונותיהם.